איך להיות ראשון בגוגל בתחום שלי?

כל עסק היה מבקש לקבל פרסום מחמיא, כזה שיוכל להוביל ללקוחות נוספים, להגדלה בהכנסה השוטפת של העסק וכמובן התפתחות שלו. חלק מבעלי העסקים מחפשים אחר סוגים שונים של פרסום, בין אם בפרסום בתחנות הרדיו, פרסום דרך הערוצים השונים וכיום מרביתם גם מבקשים להיות ממוקמים במקום הראשון בחיפוש של גוגל. השאלה איך להיות ראשון בגוגל בתחום שלי? היא ככל הנראה שאלה הנוגעת לא רק לבתי עסק קטנים או בינונים אלא גם לתאגידים בינלאומיים ואפילו יוצרים ונותנים שירות. על שאלה זו ניתן לענות בכמה דרכים, כאשר לכל עסק קיימת הדרך הנכונה ביותר בכדי להגיע אל פסגת החיפוש.

איך להיות ראשון בגוגל בתחום שלי?

ישנם שני דרכים עיקריות להופיע ראשון בגוגל בכל תחום, נתחיל עם הראשון מבניהם שאולי נחשב לדי פופולרי בקרב בתי עסק או לכל הפחות מדובר יותר והוא מקום ראשון בעזרת פרסומות. מנוע החיפוש של גוגל מציע לרכוש מודעות כאלו, אך שירות זה מתבסס על מכירה פומבית והעדפה עבור מודעות שיכללו חווית גלישה גבוהה, בעל עלויות נמוכות, תוכן איכותי ועוד פרמטרים אחרים. עם זאת בכדי לרכוש מודעות כאלו מומלץ להכין אסטרטגיה סדורה ועקבית, בין אם נבקש לבצע התאמה של אל מכשירים סלולריים ועד אל תזמון נכון יותר של מודעות כמו בזמן מבצעים, חגים וכו.

זה נעוץ במילות המפתח: הדרך השנייה להגיע אל מקום ראשון בחיפוש של גוגל, היא כמובן בעזרת אסטרטגיה מעט יותר מתעקמת וסיזיפית או בשמה השני קידום אורגני. מטרת הקידום היא להיות כמה שיותר קרובה אל מילות החיפוש של המשתמשים במנוע החיפוש, לצד זאת לייצר גם תכנים ואתרים ראויים לגלישה, לבצע אופטימיזציה לאתרים מתחרים ועוד. אך מעל לכל צריכים להכיר במילות המפתח אשר יובילו את האתר שלנו או דף הנחיתה שלנו להיות הראשון בשורת החיפוש, על כן חשוב להכיר את מילות המפתח שיתאימו לעסק שלנו. בין אם אנו חברת ניקיון של משרדים ועד אל שירותי כתיבת תוכן, חשוב להבין אילו מילות מפתח ישרתו את העסק שלנו בעת חיפוש אחר עסק בסגנון. 

בדידות באנגליה

בממשלת אנגליה מקצים שרה מיוחדת לענייני בדידות, כי מסתבר שהמון אנשים, במיוחד מבוגרים, מאוד בודדים.  העניין הזה הוא נטל על המדינה, מעבר לסבל האישי שלהם כמובן, כי הבודדים נוטים להיות יותר חולים, יותר מדוכאים ונדרשים ליותר טיפול.

לעומת זאת, אצלנו בארץ ישנה דוגמה הפוכה. העיר עם תוחלת חיים הכי גבוהה או כמעט הכי גבוהה בישראל היא עיר מאוד ענייה. מדובר בבני ברק,שבה מצד אחד יש אחוז עניים גדול מאוד והתזונה לא כל כך טובה, אבל מצד שני הם דואגים אחד לשני, במיוחד לזקנים בודדים, עריריים. תמיד יהיה מישהו שיבשל להם ושידאג להם בחברה, דואגים ללימוד בחברותא וזה משפר מאוד את רמת האושר, את איכות החיים ואת תוחלת החיים.

אני בתור רווק תל אביבי, עוד לפני בני ברוך, החווה את הבדידות על עצמי. אני גר בדירה לבד, כל יום חוזר הביתה מהעבודה, אוכל עם עצמי ארוחת ערב מותש מהעבודה ואפילו שאני צעיר, אני מרגיש את הבדידות מאוד, לכן אני הולך לכל מיני פעילויות כגון חדר כושר, יוגה וכו’. תקופת הקורונה חידדה בי מאוד את תחושת הבדידות.

אתה יכול להיות מוקף בהמון אנשים אבל עדיין להרגיש בודד, אתה צריך להרגיש שמישהו מבין אותך, מחובר אלייך בלב ובנפש ואז לא תרגיש בודד. הבעיה עם העולם של היום שהכל דרך מסכים והכל מבוסס על אינטרסים קצרים והבדידות הולכת וגואה. כל זה גורם לדיכאונות, עישון סמים, אלכוהול, התעסקות מוגזמת בכושר וכמובן ברשתות החברתיות.

אדם מבסיסו הוא יצור חברתי. הוא תלוי בחברה שלו הן מבחינת ההישרדות הפיזית והן מבחינת הנפש. הנפש צמאה לחיבור עם נפשות אחרות,היא חייבת חברה, משפחה, אישה, ילדים, על מנת להרגיש מאושרת באמת ולא בודדה. האושר האמיתי נמצא אך ורק בחיבור בין בני אדם. אם תחשבו על זה, כל מה שאנחנו מדמיינים כאושר קשור או תלוי באחרים, אם בהשוואה לאחרים (שזה גם כן סוג של קשר) ואם בלחלוק עם את האושר שלך. אנו נוטים ביתר קלות להתעסקות השוואתית עם האחר, כמה יש לו לעומתי, כמה הרווחתי ביחס אליו, מה מצבי הגופני בהשוואה לסובבים אותי. עלינו ללמוד שעדיף לנו להתעסק בלייצר אושר סביבנו, כי אושר לא פוחת שהוא מתחלק, להפך, הוא מכפיל את עצמו.

התגלתה תרופה לקורונה

צרעת הייתה במשך אלפי שנים מחלה קשה, חשוכת מרפא ומדבקת ביותר. החולים נשלחו למקומות מבודדים למות שם, העיקר שלא ידביקו את הסביבה. בילדותי גרתי ליד בית החולים המפורסם למצורעים בירושלים, זה היה מקום מפחיד, מוקף חומת אבן גבוהה שבראשה שברי זכוכיות. באותו בית חולים התגלתה במקרה אחת התרופות לצרעת. זו הייתה תרופה שניתנה בעבר לנשים בהריון כנגד בחילות. לתרופה הזו היו תופעות לוואי קשות והיא יצרה מומים קשים בעוברים ונאסרה לשימוש עבור נשים בהריון, אבל באופן לא הגיוני היא גם עזרה לטפל בצרעת. 

השבוע התגלתה במקרה תרופה יעילה לקורונה. זוג קשישים בגילאי התשעים חלו יחד במחלה, הם נשארו יחד, טיפלו אחד בשני, ודאגו זה לזה. שניהם החלימו מהמחלה. בראיונות איתם הם הדגישו את החשיבות שיש למשפחה שלהם, איך הם כל השנים דואגים זה לזה. המגישים באולפן דיברו על כך שללא ספק הדאגה שלהם זה לזה, והערבות ההדדית ביניהם היו גורם חשוב בהחלמתם. זה אולי נשמע מוזר, אבל חייבים לחקור את הנושא לעומק. כמו במקרה עם הצרעת, זה לא היה הגיוני שתרופה נגד בחילות שנאסרה לשימוש תהיה יעילה כנגד צרעת, אבל הגילוי הזה פתח פתח למחקרים רבים שבעקבותיהם יש היום תרופה יעילה לצרעת. 

בית החולים למצורעים הפך מזמן למוזיאון ולבית קפה מפורסם, אלא שכמו כל בתי הקפה הוא סגור כרגע בגלל הקורונה. מדוע הקהילה המדעית לא מתחילה לבצע מחקרים רציניים לגבי היעילות של דאגה וערבות הדדית לריפוי מחלות? מוציאים מיליארדי דולרים על חיסונים ותרופות אבל איך ייתכן שאין שום מחקר רציני בנושא. מדוע הרופאים לא רושמים כתרופה לבני זוג “תדאגו זה לזה לפחות במשך שבועיים”. אולי הם מתביישים לרשום תרופה כזו? אולי הם רואים את תפקידם היחיד כספקי תרופות וחיסונים. אולי זה יעזור גם עם שנאת החינם שיש בישראל ועם האנטישמיות בכל העולם https://www.kab.co.il/antisemitism/ ? יש לנו מזל שהרופא בבית החולים בירושלים לא התבייש לתת לחולה הצרעת את התרופה לנשים בהריון וכך נמצאה התרופה לצרעת. כדאי אולי שהמערכת הרפואית תתחיל להתייחס ביתר רצינות לתרופה לקורונה שהתגלתה במקרה השבוע.  

הבחירה על פי פיי

בחירה

הספר “חיי פיי” מספר את סיפורו של פיי, נער פעלתן וסקרן, הבוחן את מגוון הדתות הקיימות בהודו ונעשה בעת ובעונה אחת הינדי מאמין, נוצרי אדוק ומוסלמי מסור. הוא אינו מבין מה רע באמונתו המשולשת, ומדוע יכול להיות לאדם רק “דרכון אחד” להגיע אל השמים. הוא “רק רוצה לאהוב את אלוהים” ולהגיע אליו. 

אביו של פיי מנהל גן חיות גדול  בהודו, וכך זוכה פיי להיוולד לתוך גן חיות, ולבלות את ילדותו בין בעלי החיים. עקב משבר פוליטי – כלכלי בהודו, מחליטים הוריו של פיי לעקור לקנדה. הם לוקחים עימם בעלי חיים מגן החיות ונוסעים ליעדם בספינת מטען יפנית. ואז קורה אסון: מסיבה לא-ידועה טובעת ספינת המטען, ופיי הוא השורד האנושי היחיד, בעוד שכל בני משפחתו ומלחי הספינה נספו. הוא נסחף באוקיינוס בסירת הצלה יחד עם צבוע, טיגריס בנגלי, אורנגאוטן וזברה שבורת רגל, משרידי גן החיות ההודי.

227 ימים שוהה פיי בסירת ההצלה, עד שהוא מגיע לחופי מקסיקו. במהלך התקופה הוא רואה את הזברה והאורנג אוטן נטרפים בידי הצבוע ואת הצבוע נהרג בידי הטיגריס. רק הוא מצליח לשרוד, ולא להיות למאכל לחיות הטרף, וזאת בשל שילוב של מזל ושכל המופעלים באילופו של הטיגריס, ובעיקר בכוח אמונתו בכח העליון.  פיי נאלץ ללמוד לצוד דגים וצבים, לחסוך במים ובאוכל ותוך כדי כך גם למצוא מזון לטיגריס שבסירתו ולשמור על עליונותו מולו. בין הנער לטיגריס, אותו הוא מכנה ריצ’ארד פארקר, מתפתחים יחסים מיוחדים.

פיי מגיע תשוש ומורעב יחד עם הטיגריס, אויבו-אהובו, לחוף מקסיקו, ומספר את סיפורו לנציגי חברת הספינות היפנית שבאים לחקור אותו. הנציגים היפנים אינם מאמינים לגרסה שהוא מוסר לאירועים, והוא מספר לבקשתם סיפור חדש, כדי שיתיישב טוב יותר עם תפיסת המציאות שלהם. 

בגרסה השנייה השורדים הם פיי, אמו, טבח הספינה ומלח יפה תואר ושבור רגל. הניצולים כורתים את רגלו של המלח כדי להצילו מנמק, אך הוא מת מן הקטיעה. במהרה מתגלה הטבח כניצול תאוותן האוכל את כל המזון שנמצא בסירת ההצלה, ומתחיל לאכול גם את גופו המת של המלח. בסכסוך בין אמו של פיי לטבח, הוא רוצח אותה, ואז פיי משיב לו כגמולו והורג אותו. בסיפור זה הניצולים כולם הם בני אדם. אולם, כפי שמבחינים גם היפנים ששומעים את הסיפור, גרסה זו מייצגת את הסיפור כפי שסיפרו פיי לאורך כל הספר, כאשר המלח בעל הרגל השבורה מקביל לזברה, אמו של פיי מקבילה לאורנג אוטן, הטבח הוא הצבוע ופיי עצמו הוא הטיגריס. בסופו של הספר שואל פיי את הפקידים היפנים איזה סיפור הם מעדיפים: אחד ללא בעלי חיים או אחד עם בעלי חיים. פיי מודה להם ואומר: “וכך זה הולך עם אלוהים.”

מצד אחד האמת המדעית היא אולי “נכונה” יותר, כשם שגירסת בני האדם של פיי משכנעת ורציונאלית יותר, אך, מצד שני, גרסת החיות שובה את הלב ואף תופסת את רובו ככולו של הספר. יוצא מכך שאלוהים הוא בחירה, והחיפוש אחריו, החיפוש אחרי הקרבה אליו, היא דרך. באיזו דרך נבחר?

ניתוח מתיחת בטן

מתיחת בטן היא אחד הניתוחים הפלסטיים הנפוצים ביותר בעולם, רק שנייה אולי להגדלת חזה וניתוחי אף. מדובר בפעולה שמנקזת עודפי שומן מהבטן ובכך נפטרת מחגורות השומן המיותרות באזור הבטן והמותניים. לאחר שאיבת השומנים מוסר בזהירות ובקפדנות העור המיותר ושרירי הבטן ממוקמים מחדש ונמתחים לפני תפירת הבטן חזרה. כתוצאה מהניתוח המנותח או המנותחת יראו רזים יותר ומושכים יותר.  

מי קהל היעד האידיאלי לניתוח? מרבית המטופלות הפוטנציאליות הן אמהות שילדו לאחרונה, נשים הסובלות מהשמנת יתר או נשים שחוו ירידה משמעותית במשקל שגרמה לעור להידלדל ולהיראות רפוי. גם נשים עם סימני מתיחה פונות בפעמים רבות לניתוח זה. כמובן שהניתוח רלוונטי גם לגברים ולא רק לנשים. חשוב מאוד לבחור מנתחים מוסמכים ומנוסים ולא לפנות לאנשים עם הכשרה חלקית או ללא ניסיון ספציפי במתיחות בטן.

ישנן רמות שונות של מתיחות בטן – בניתוח המירבי יבוצעו פעולות של שאיבת שומן, הסרת עור מיותר, הידוק השרירים באזור ומיקומם מחדש. בשלב הראשון המנתח יצור חתך ממש מעל האגן ומתחת לטבור ממותן למותן. המנתח משחרר בזהירות את העור לאחור וחושף את השרירים. לאחר הידוק השרירים, המנתח מנקז את כל השומן סביב שרירי הבטן על מנת להשיג מבנה גוף חטוב יותר. בסיום הניתוח נתפרים החתכים והאזור נחבש בבגד הדוק שנועד לדחוס את הבטן ולאפשר לשרירים להחלים לפני שהם ידרשו להחזיק אותה שוב בצורה עצמאית.

ברמה תחתונה יותר מתבצעת מתיחת בטן בהיקף קטן יותר. אפשרות זו אינה כרוכה בהידוק שרירים או שאיבת שומן. היתרון הגדול של מתיחת בטן היא השיפור המיידי בנראות של המנותחת או המנותח. לרוב אנשים שאינם הצליחו להתמודד עם עודף משקל באמצעות פעילות ספורטיבית או תזונה נכונה או כאלו שחוו ירידה משמעותית במשקל פונים אל פתרון זה.  מה שכן ללא שינוי התנהגותי לאחר הניתוח סביר להניח שבמקרים רבים הגוף יחזור להשמין ולכן חשוב מאוד לשים לב לכל הנושא הפסיכולוגי וההתנהגותי במקביל לפתרון הפיזיולוגי המיידי.

אישה מנהיגה

נשים גיבורות תמיד היו עוד מימים ימימה. מירים הנביאה בתיה בת פרעה האחיות רחל לאה. הלאה היום גם אלות יווניות כמו ונוס ובהמשך גוזפין אשת נפולאון ועוד ועוד. בעת החדשה העולם שופע נשים ותכלס היום כל מדינה שרוצה להתהדר בתור מערבית נאורה וליברלית תהיה לה ראשת ממשלה עיינו ערך ניו זילנד וגרמניה.

זווית מעניינת של לייטמן בני ברוך על הנושא

אז מה הקטע? למה נשים עדיין נחשבות כאלה שצריך לדון בהן ובמעמדן? צם השאלה מעמידה במבוכה מגדרית את בנות המין היפה ואם נןדה באמת למרות היופי הנשגב שלנו אנחנו עדיין צריכות להילחם על מקומנו.

ויגידו שהכל בראש שלנו ושיש לנו רגשי נחיתות ושאנחנו לא באמת רוצות לצאת מתוך המצב האנדר-דוגי הזה כי הוא משרת אותנו ומעניק לנו זכויות ומיני העדפות מתקנות. אבל נדמה לי שאם כולנו ננסה רק במעט לצאת מתוך העולם הזה של ההפליות וההעדפות ונבחן את שורש הדברים אז נבין שבעצם הבעיה היא ברצון הנשי להשתוות לגבר. אישה היא לא גבר, היא לא יכולה לתפקד כגבר והיא גם לא צריכה. אגב, גם גבר הוא לא אישה כן?

ברגע שאנחנו היפות מבקשות ופועלות ומנסות ונלחמות להיות גבר אנחנו חוות כשלון שמוליד רגשי נחיתות ואז צרחך להקים תנןעות וגופים וארגןנים ועתירות ועוד כל מיני בזבוזים רק בכדי שלא יקרה כלום. לאישה תפקיד משלה על פי הטבע וכך גם לגבר וביום שהאישה תשכיל להפנים להכיר לכבד ולאוהב את התפקיד הזה היא לא רק תהיה מוצלחת היא גם תרגיש טוב כי היא תממש את יעודה.

ומה אז יקרה? מה יקרה כאשר האישה תבצע את התפקיד המוטל עליה מטעם הטבע? מעצם בריאתה?
העולם שלנו יהיה טוב יותר, כי נשים כידוע, הם כח מניע כח הפועל והמשפיע, כח שמקדם ומאפשר לעשות כל דבר. האיזון תלוי הרבה באישה שהיא בית ולא במובן של הארבע קירות אלא במובן של בטחון והגנה. המון נשים גיבורות הכרנו משחר ההיסטוריה, אבל האישה הגיבורה האמיתית, תהיה האישה שיש בכולנו, אישה שורשית וחזקה שמכירה ויודעת את מקומה. לפעמים נדמה שכל האנושות מחכה לנשים. ואולי זה באמת ולא רק נדמה. 
עיקבו אחרי כאן.

טפטים בזמן הקורונה

בתקופה הזו כשכולם מדברים עם כולם בזום או בפייסטיים הנראות של הקיר מאחוריכם חשובה מתמיד. אז למה לא להשקיע מעט ולהפוך את הרקע שלכם למשהו מרענן ובלתי נשכח? תעשיית הטפטים חוותה פריחה עצומה לפני שהגיע הוירוס למחוזותינו, כולם השקיעו בחידוש הבתים ובעיצוב הפנים אבל עם הגעת הוירוס דווקא הקירות הללו זכו לחשיפה מוגברת ומחודשת כשכולם נמצאים במפגשי וידאו וירטואלים ומעבירים את עיצוב הפנים שלהם לכל העולם. בארצות הברית חלה עלליה של הזמנות של דוגמיות של טפטים שונים, כלומר אנשים שונים רוצים לבחון רקעים שונים לעיצוב הבית שלהם. זו לפחות המגמה בחנויות הפונות לקהלי יעד רחבים.

אותם ספקי טפטים עובדים עם מעצבי פנים בתחום הבנייה חשים בינתיים ירידה קטנה יותר במכירות משום שמדובר על פרויקטים של בנייה לטווח הארוך שלא ניתן להקפיא. כך שתעשיית הבנייה ממשיכה לייצר יציבות, אבל לדעתי החלק החשוב יותר הוא אותם אנשים שיושבים עכשיו בהסגר בבית ומסתכלים כל היום על הקירות שלהם, האם האנשים האלו ירצו שינוי? האם הם ירצו חוויה אחרת ומסוגננת של הסגר שתעלה להם את מצב הרוח? האם חשוב להם הנראות של החלל הביתי שלהם כשהם נמצאים בשיחות וידאו עם חברים, משפחה ומכרים? חשוב להבין כי מדובר בשינוי משמעותי בהתנהלות המשק: יותר ויותר אנשים עוברים לעבוד מהבית, מה שהופך את אחד החדרים אצלם בבית למעין משרד שמצוי בחלק מהזמן בטלקונפרנס עם עמיתים ולקוחות. התהליך הזה יכול להביא להכנסת העיצוב הטפטי המשרדי אל תוך חדרים ביתיים. כמובן שכדי לנצל את הטרנד הזה, חנויות טפטים צריכות אתר מוצלח ושירות לקוחות ומשלוחים תקין שמסוגל לספק את ההזמנות אל הלקוחות. עדיין נותרת שאלת ההתקנה ואיך מבצעים אותה, משום שמרבית האנשים יצטרכו עזרה בהתקנה אך בתנאי ההסגר החדשים אין שום אפשרות להזמין מתקינים. מצד שנייה לאנשים יש זמן פנוי בביתם ללמוד מסרטונים כיצד להדביק טפטים לקיר וזו יכולה להיות אפילו פעולה משפחתית שמספקת מספר שעות של עיסוק והנאה.

ואילו טפטים מעוצבים ילכו בתקופה הזו? סביר להניח שטפטים שנותנים השראה, שמויאים אנשים מהקופסה, כי בכל זאת לשהות כל כך הרבה שעות בחלל גורם לך לרצות להרגיש משהו מעבר ולפתוח את עצמך עיצובית וויזואלית למרחבים חדשים.

סובלת מבריחת שתן?

בריחת שתן אצל נשים היא בעיה לא נעימה ודי שכיחה מעבר לגיל שישים. מסתבר שהבעיה שכיחה הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, בעוד שבמקרים של בריחת צואה ההפוך הוא הנכון. נשים רבות סוברות שהבעיה היא רק אצלן בעוד שחלק גדול מאוד מהאוכלוסיה סובל מבעיה זו ברמות שונות. כדי להתמודד בצורה מוצלחת עם הבעיה ובאופן לא פולשני ישנן עצות רבות שהוכיחו את עצמן לאורך השנים כגון ירידה במשקל, משום שהשומן גורם ללחץ נוסף על השלפוחית, הפסקת עישון כדי להימנע משיעולים, הימנעות מהרמת משאות כבדים ועוד.

אחת הטכניקות שמועילות מאוד להישאר יבשים כל עוד לא נפתרת מהבעיה לחלוטין הוא התרוקנות על פי לוח זמנים קבוע מראש. אך חשוב מאוד לא לנסות להתרוקן בכוח משום שהפעלת כוח על השרירים עלולה לגרום להיחלשותם ולתוצאה הפוכה. אם בריחת שתן באה לצד עצירות אז מומלץ לאכול יותר סיבים ולעשות יותר התעמלות. פרט לסיבים כדאי לשקול את השינויים הבאים בדיאטה שלך: הימנעות מקפאין – קפה, בעיקר קפה, אבל גם תה, תה ירוק, משקות אנרגיה, שוקולד מכילים קפאין וקפאין הוא חומר שגורם לגירוי שלפוחית השתן ויכול לגרום לדליפה מוגברת. גם אלכוהל הוא בעייתי משום שהוא חומר משתן ולכן עלול להחריף את הבעיה. ייתכן וזה ישמע מוזר אך לעיתים שתייה משמעותית של מים (עד לכשמונה כוסות ביום) יכול לסייע ולא לגרום לבעיה מוגברת. דווקא הימנעות משתייה כדי למנוע את בריחות השתן יכול להביא להתייבשות ובמקרים קיצוניים יותר ליצירתן של אבנים בכליות המתבטאות בכאבים קשים מאוד ועלולות להביא לניתוח במידה והטיפול למוסס אותן אינו עובד.

סוג המזון האחרון שכדאי להימנע ממנו הוא מזון מתובל מאוד או פירות חומציים. סחוג, קארי, תפוזים, לימונים ועוד גורמים לגירוי מוגבר של השלפוחית בדומה לקפאין ולכן גורמים לסימפטומים של בריחת השתן להחריף. לכן אם באפשרותך להימנע ממזונות אלו לחלוטין סביר להניח שתחווי הקלה. כמובן שעדיין יש לטפל בשורש הבעיה ולהביא לפתרונה הסופי אך גם הקלה משמעותית במהלך התהליך הוא חשוב.

שיווק באמצעות סמס? בידקו את עצמכם

מאז שערוץ הסמס פרץ לחיינו איפשהוא בשנות ה90 כשהטלפונים הניידים התחילו לתפוס בצורה פופלרית ורחבה התחילו להתפתח פרקטיקות מקובלות לפרסום בסמס וגם היום כשהערוץ הזה לא נחשב בדיוק לשיא הטכנולוגיה או לשיא פריצת הדרך הוא עושה את העבודה ביעילות ובנאמנות אם יודעים להשתמש בו נכון.

באופן מסויים זה די מצחיק שאחרי כל השנים האלו אנחנו עדיין רואים משווקים שעושים טעויות בסיסיות בכל הקשור לפרסום עם SMS וכאן הייתי רוצה לסקור חלק מהן:

1. לא מאפשרים לאנשים להסיר את עצמם. אין דבר יותר מרגיז מחוסר היכולת להסיר את עצמך מרשימות לא רלוונטיות או מציקות. אז נכון שכיום יש חוק ספאם שמאפשר לתבוע בית עסק אבל עם זאת מה שספאמרים מקצועיים עושים הוא לשלוח את אותה הודעה ממספרים שונים מה שעלול להקשות על התביעה.

2. לשלוח סמס שמפנה לאתר שאינו מותאם למובייל – נו באמת… מראה עד כמה מי ששולח את ההודעות נכנס אליהן ומשתמש בהן בעצמו. כמה חסר רגישות ומודעות לצרכי הלקוח אפשר להיות?

3. לפוצץ אנשים בהודעות SMS – זיכרו שבשונה ממיילים שנפתחים במקרה הטוב באיזור של ה20%-30% להודעות טקסט יש אחוזי פתיחה של למעלה מ90% אז באמת שאין צורך לשלוח הודעות שוב ושוב ושוב -זיכרו שהלקוחות שלכם אינם עובדים עבורכם וזמנם יקר במיוחד אם מדובר באותה הודעה בגרסה קצת אחרת.

4. חשוב מאוד לפלח את הרשומות שלכם כך שתוכלו להתאים לכל קהל את המידע הרלוונטי עבורו בצורה הטובה ביותר ולא לשלוח לכל הקהלים את אותה הודעה גנרית שאינם מותאמת להם אישית

5. הקפידו על שפה צרה וברורה – משום שמדובר בהודעה קצרה הרי שניסוח לא מדוייק או לא חד עלול להביא לחוסר הבנה ולשיתוק בקרב הלקוחות. אל תעשות שימוש במילים או בביטויים שעלולים להתפרש במספר צורות – הכל חייב להיות חד מאוד וברור.

6. השתמשו בשירותי קיצור כתובות – אל תשימו קישורים מלאים ובכך תבזבזו את משאב התווים המוגבל והיקר כל כך של ההודעה: שירות הקיצור של גוגל, ביטלי, טיני יו אר אל ואחרים – ביחרו באחד ודיבקו בו.

סוגי טפטים

קשה מאוד לכתוב על טפטים כמו שקשה לתאר במילים תמונה, טפטים הם מסוג הדברים שצריך לראות ולא לקרוא עליהם ובכל זאת אנסה לעמוד באתגר ולדבר על שלוש קבוצות טפטים שאני אישית מוצא כיותר מעניינים ואולי לתת השראה או העשרה לקוראים.

טפט מעוצב

הקבוצה הראשונה היא טפטים טרופיים. בקבוצה זו כלולים בדרך כלל טפטים הכוללים עלים ופרחים עם מנעד צבעים די גבוה. אפשר למצוא טפטים של פרחים, עלים ואפילו ציפורים משולבים בתוכם על רקע לבן או כחול כהה צהבהב לצד טפטים צנועים יותר המתרכזים בעלים גדולים ירוקים שמטרתם לתת את הנופך הטרופי כאשר צבע הרקע משתנה. יש טפטים יותר קיצוניים שמכניסים בתוכם גם בעלי חיים עם נוכחות משמעותית יותר כמו קופים או פלמינגו או מוותרים לגמרי על הצבע על ידי צפיפות גבוהה מאוד של הצמחים שבטפט.

הקבוצה השנייה היא רטרו או וינטאג’. טפטים אלו לרוב יזכירו לכם את הבית של סבתא עם תבניות פרחים עדינים ומרחב רחב למדי של רקע בצבעי פסטל. או עם תבנית חוזרת של פסים או דמוית אריחים. אחד הטפטים החריגים יותר שראיתי בקטגוריה זו היה טפט צהוב אריחים, סטייל שביל האבנים הצהובות של דורותי בקוסם מארץ עוץ, אבל הצבע הצהוב היה כל כך חזק שזה אשכרה כאב בעין להיות בתוך החדר, יכולת ממש להרגיש שהקירות זוהרים באור בוהק כמו סוג של מרקר זרחני עוצמתי במיוחד.

הקבוצה השלישית היא הקבוצה החלקה, טפטים נקיים כמעט מדוגמאות ומאוד עדינים. ניתן למצוא טפטים עדינים מאוד בצבעי תכלת, לבן, אפור או חרדל שכמעט ולא ניתן למצוא בהם דוגמאות, רק נגיעות לסוג של קמטים או שריטות עדינות ויש טפטים קצת יותר גסים, למרות שגם הם עדינים למדי אך צבעי החום, הארגמן או האדום ורוד החזקים יותר נותנים להם נוכחות משמעותית יותר והם לרוב מעוצבים בקמטים או כתמים שמוסיפים להם גוון כהה יותר ועד לשחור. הצבעים יחד עם התבנית נותנים לטפטים אלו נוכחות חזקה יותר. יש גם את הסוג הגס ממש שנראה כמו עור של תנין או של פיל בשל הדוגמא החזקה מאוד ודמויית השריון אך אלו כבר טפטים שהם ממש לא לטעמי. מצד שני אני יודע על טעם ועל ריח…