קשה מאוד לכתוב על טפטים כמו שקשה לתאר במילים תמונה, טפטים הם מסוג הדברים שצריך לראות ולא לקרוא עליהם ובכל זאת אנסה לעמוד באתגר ולדבר על שלוש קבוצות טפטים שאני אישית מוצא כיותר מעניינים ואולי לתת השראה או העשרה לקוראים.
הקבוצה הראשונה היא טפטים טרופיים. בקבוצה זו כלולים בדרך כלל טפטים הכוללים עלים ופרחים עם מנעד צבעים די גבוה. אפשר למצוא טפטים של פרחים, עלים ואפילו ציפורים משולבים בתוכם על רקע לבן או כחול כהה צהבהב לצד טפטים צנועים יותר המתרכזים בעלים גדולים ירוקים שמטרתם לתת את הנופך הטרופי כאשר צבע הרקע משתנה. יש טפטים יותר קיצוניים שמכניסים בתוכם גם בעלי חיים עם נוכחות משמעותית יותר כמו קופים או פלמינגו או מוותרים לגמרי על הצבע על ידי צפיפות גבוהה מאוד של הצמחים שבטפט.
הקבוצה השנייה היא רטרו או וינטאג’. טפטים אלו לרוב יזכירו לכם את הבית של סבתא עם תבניות פרחים עדינים ומרחב רחב למדי של רקע בצבעי פסטל. או עם תבנית חוזרת של פסים או דמוית אריחים. אחד הטפטים החריגים יותר שראיתי בקטגוריה זו היה טפט צהוב אריחים, סטייל שביל האבנים הצהובות של דורותי בקוסם מארץ עוץ, אבל הצבע הצהוב היה כל כך חזק שזה אשכרה כאב בעין להיות בתוך החדר, יכולת ממש להרגיש שהקירות זוהרים באור בוהק כמו סוג של מרקר זרחני עוצמתי במיוחד.
הקבוצה השלישית היא הקבוצה החלקה, טפטים נקיים כמעט מדוגמאות ומאוד עדינים. ניתן למצוא טפטים עדינים מאוד בצבעי תכלת, לבן, אפור או חרדל שכמעט ולא ניתן למצוא בהם דוגמאות, רק נגיעות לסוג של קמטים או שריטות עדינות ויש טפטים קצת יותר גסים, למרות שגם הם עדינים למדי אך צבעי החום, הארגמן או האדום ורוד החזקים יותר נותנים להם נוכחות משמעותית יותר והם לרוב מעוצבים בקמטים או כתמים שמוסיפים להם גוון כהה יותר ועד לשחור. הצבעים יחד עם התבנית נותנים לטפטים אלו נוכחות חזקה יותר. יש גם את הסוג הגס ממש שנראה כמו עור של תנין או של פיל בשל הדוגמא החזקה מאוד ודמויית השריון אך אלו כבר טפטים שהם ממש לא לטעמי. מצד שני אני יודע על טעם ועל ריח…
