דוח נתוני אשראי הוא בעצם התוצר של חוק ”נתוני אשראי” שאושר ב 2016 ונכנס לתוקפו ב 2019. מטרת החוק הייתה בעיקרה לייצר תחרות בשוק האשראי, לשפר את מוסר התשלומים של המשק. כל אלו גרמו להקמת מאגר נתונים בבנק ישראל והוא מעביר על פי בקשה, דוח נתוני אשראי של כל אזרח בעל חשבון בבנק. אבל מה באמת אומר הדוח הזה?
איך הוא בנוי?
דוח נתוני אשראי בעצם מורכב ממידע שמגיע מהגופים הבאים:
1. בית משפט
2. חברות אשראי
3. בנק ישראל
4.כונס נכסים
6.גופים חוץ בנקאים – לדוגמא דוח אשראי DB Review.
7.בנקים
כל המידע שמגיע מגופים אלו מעיד לרוב על התנהלות מול הגופים והיסטוריה למי שיש,כך בעצם משכלל בנק ישראל את ההתנהלות שלנו מול הבנקים ואת היכולת שלנו להחזיר הלוואה, את היכולת שלנו לשלם את חשבון החשמל בזמן ואם אי פעם התבקשנו אצל כונס נכסים או הוצאה לפועל. כל אלו הופכים לניקוד שיכול להיות חיובי או שלישי, כמובן בהתאם לעבר הפיננסי שלנו בבנק ואל מול הגופים השונים.
איך דוח יכול להיות שלילי/חיובי?
*נתונים על הלוואות-מתי לקחתם הלוואה/מתי החזרתם הלוואה/סוג הלוואה.
*נתונים על מסגרת אשראי- הגובה של מסגרת האשראי שלכם ומתי קיבלתם אותה. אם אתם עומדים בנתונים אלו ככל הנראה דירוג האשראי שלכם יהיה חיובי ותוכלו להנות משלל הטבות פיננסיות שהבנקים מציעים וגם הגופים החוץ בנקאים.
אך בשביל שדוח נתוני האשראי יהיה שלישי אתם צריכים לעשות קצת יותר דברים מזה.
*איחור בתשלומים או שלא עמדתם בהלוואה בזמן
*צ’קים בלי כיסוי
*חשבונות מוגבלים
*הוצאה לפועל
*פשיטת רגל
*אי תשלומים לחברת החשמל.
כל אלו יכולים לגרום לדוח נתוני האשראי שלכם להראות שלילי, דבר שיקשה עליכם במהלך ההתנהלות אל מול הבנקים ויקשה במתן הלוואות ועוד הטבות פיננסיות, אלא אם כן תצליחו להעלות את הדירוג שלכם.
מי יכול לבקש?
מי שבעצם יכול לבקש את הדוח אלו אותם גופים שגם מדווחים עליו או לחילופין חברות פיננסיות אחרות, המבקשת לבצע הערכה פיננסית אל מול הלווה או השותף העיסקי. מידע זה עובר רק על ידי אישור מתבצע רק על ידי רישיון מתאים מהשר הממונה, כך שגם הדיסקרטיות של בעל הדוח יכולה להישמר. הדבר הינו חשוב לשמירה על פרטיות האזרח ועל אי חשיפה שלא לצורך.